קישור לערוץ קולות המזרח ביוטיוב

תיאור קולות המזרח ותודות

פרוייקט קולות המזרח

הפרויקט התקיים הודות ל'הלל באוניברסיטה העברית', מר גדי שני קני, 'קולות הספרדים', 'שותפות ביחד-באר שבע- בני שמעון- 'מונטריאול' ו'המרכז לחקר הרב תרבותיות'

'קולות המזרח' הנו פרויקט תיעוד סיפורי יהודים שעלו לישראל מארצות האסלאם. הראיונות מגוללים את סיפורם האישי, המשפחתי, הקהילתי, חייהם כיהודים תחת משטרים מוסלמיים בארצות המוצא, וחוויית קליטתם בישראל.


ניהול הפרויקט:


חלי טביבי ברקת, מנהלת 'הלל ירושלים' ממייסדי פרויקט 'קולות המזרח'

אלעד וידלנסקי, מנהל תכניות 'הלל ירושלים' ממייסדי פרויקט 'קולות המזרח'

בת-אל אוחנה, מנהלת פרויקט 'קולות המזרח' של 'הלל ירושלים'


׳קולות הספרדים׳:

ד״ר הנרי א. גרין, ממייסדי פרויקט 'קולות המזרח'

רותי סרגוסטי, ממייסדי פרויקט 'קולות המזרח'

דייויד לנגר


תודות:
מר גדי שני קני

הסוכנות היהודית

שותפות ביחד באר שבע, בני שמעון, פדרציית מונטריאול

קולות הספרדים

הלל באוניברסיטה העברית בירושלים – הלל ישראל בע״מ חל״צ.

31 באוקטובר 2018

כ"ב בחשוון  תשע"ח

 הנדון: דוח תכני פרויקט 'קולות המזרח' לתקופה 31.10.18 – 01.04.18

 

תיאור התכנית:

פרויקט 'קולות המזרח' הנו פרויקט סטודנטיאלי ייחודי מסוגו בו סטודנטים מקיימים ראיונות מצולמים ומתעדים את סיפור חייהם של יהודים שעלו לישראל מארצות האסלאם: מגוללים את סיפוריהם ומוציאים אותם אל האור, תוך חשיפת חייהם האישיים, המשפחתיים, הקהילתיים, חייהם כיהודים תחת משטרים ושלטונות מוסלמיים בארצות המוצא וחווית קליטתם בישראל.
ארצות מוצא חקר הפרויקט הן: מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, לוב, מצרים, תימן, לבנון, סוריה, עיראק ואיראן. המרואיינים הינם אנשים שחיו בארצות המוצא עד גיל 15 ועלו ארצה בין השנים 1948-79.

הסרטונים המצולמים יתועדו בספרייה הלאומית, במערכת החינוך, יוצגו באתרי המדיה הרחבה והחברתית ויוענקו למשפחות המרואיינים.

הפרויקט הינו פרי שיתוף פעולה בין 'הלל באוניברסיטה העברית', 'קולות הספרדים', 'קולות הספרדים' ושותפות ביחד, באר -שבע – בני שמעון – מונטראול והמרכז לחקר הרב תרבותיות והמגוון.

הצורך שעליו עונה התכנית:

למעלה מ-2,500 שנים, יהודים התגוררו בצפון אפריקה, במזרח התיכון ואיראן בכמויות משמעותיות, עובדה המשקפת נוכחות יהודית שקדמה לנצרות ב-500 שנים ולאסלאם ב-1,300 שנים.          

בשנת 1948, כמעט מיליון יהודים התגוררו באדמות ערביות ברחבי צפון אפריקה והמזרח התיכון- בשנת 1973 בזמן מלחמת יום כיפור, פחות מ-20,000 נותרו.

היום כל קהילותיהם נמחו.

90% מיהודים עקורים אלו חיים כיום בקנדה, בארצות הברית, צרפת וישראל. חוקרים מעריכים שיש בידינו חלון הזדמנויות של 5-10 שנים לפני שעדים מהדור ראשון כבר לא יישארו בחיים לספר לנו את סיפוריהם. מוטלת עלינו המשימה, לנצל הזדמנות ואחריות היסטוריות אלו לפני שיהיה מאוחר מדי.

מטרות וייעדי התוכנית:

  • הסטודנטים ישתתפו בהכשרות שונות שיעשירו את ידיעותיהם על יהודי ארצות האסלאם, יעברו סדנאות בהן יקבלו כלים ויוכשרו כיצד לראיין.
  • הסטודנטים יקיימו ראיונות בישראל וילמדו אודות הסיבות המגוונות שהובילו לעליה ארצה וכן על חווית העזיבה את ארץ מולדתם.
  • הראיונות יפורסמו תוך ביצוע עריכה ברמה גבוהה להנגשת הסיפורים לקהל הרחב.
  • הסטודנטים יקיימו פעילויות לחשיפת תוצרי הפרויקט ולהעלאת מודעותו.

לכל מרואיין/ת נשלחה חבילת תיעוד אישי אשר כללה: מכתב תודה והוקרה בגין השתתפות בפרויקט, דיסק און קי עם החומר התיעודי, ובנוסף צורפו לחבילות אלו שי אישי לקישוט הבית, הנוצרו ע"י פעילים אוטיסטים בוגרים במסגרת מרכז התעסוקה "ירושלים" מיסודה של ארגון 'אלו"ט".

'קולות המזרח' תשע"ח:

פירוט ההכשרות

  1. 19.03, מוזיאון אמנות האסלאם- סיור במוזיאון לאמנות האסלאם אודות אומנות ותרבות האסלאם.
  2. 01.06 בית הלל ירושלים- הכשרה בהנחייתה של פרופ' יהודית הנשקה אודות לשונות יהודיים וניבים יהודיים עתיקים. בתום המפגש, התקיימה חשיבה צוותית להמשך הראיונות וקידום הפרויקט.
  3. 21.06, כיכר פריז ירושלים- הסתכלות ובחינת ההפגנה למען הכרה בחטיפת ילדי תימן, שהתקיימה מול בית ראש הממשלה בכיכר פריז בירושלים.
  4. 29.06, גן העצמאות ירושלים- מפגש סיום בו כל משתתף שיתף את חוויותיו מפעילות השנה ופנים להמשך. הסטודנטים קיבלו שי סיום תיק בד מיוחד עם ציטוט עמיותי-יהודי/ישראלי של הלל אשר לו צורף עציץ נוי.
  5. פגישות פרטניות של כל סטודנט לפני ולאחר הראיונות שקיימו עם רכזת התכנית.